הכרעת דין בתיק ת"פ 906-08

                                                     (לנאשמת 1)

החלטתי לזכות את הנאשמת 1 מן העבירה שמיוחסת לה בכתב האישום.

כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום בעבירות על פי תקנה 29(ה) לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק) תשמ"ד - 1984 וסעיפים 71א' ו- 71ד' לפקודת בריאות העם, 1940.

כתב האישום מייחס לנאשם 3 עבירות נוספות, אך הואיל והוא כבר נידון, אין צורך לפרט כאן את אותן העבירות.

על פי כתב האישום, הנאשמת 1 (להלן: " הנאשמת") עוסקת, בין היתר, בהשכרת נכסים. הנאשם 2 הוא מנהל פעיל בנאשמת 1 והנאשם 3 הוא בעל עסק עצמאי ועוסק בהרכבה ופירוק של גגות מבני תעשיה. נטען, שהנאשם 3 התקשר עם הנאשמת לפירוק גגות אסבסט מגגות בית האריזה גדרות, מבנה אשר שייך לנאשמת ובו היו קירות וגגות אסבסט בשטח של כ- 6,000 מ"ר. נטען בכתב האישום, כי בחודשים יולי ואוגוסט 04' פורקו קירות וגג האסבסט של המבנה ע"י הנאשם 3 עבור הנאשמים 1 ו- 2. הפירוק האמור הוא בגדר עבודת בנייה באסבסט לפי הגדרתה בתקנה 1 לתקנות האמורות.

נרשם בכתב האישום, כי העבודה בוצעה ללא אישור מראש של הועדה הטכנית לאבק מזיק, דבר המהווה עבירה על תקנה 29(ה) לתקנות האמורות.

כתב האישום מציין תאריכים שונים שבהם בוצעו עבודות פירוק של גגות וקירות המבנה.

בתשובתה לכתב האישום, הכחישה הנאשמת את שטח הקירות והמבנה והודתה כי הפירוק נעשה עבורה ובהזמנתה. היא הכחישה שלא ניתן אישור הועדה הטכנית וכן הכחישה כי המדובר הוא בחומר מסוג אסבסט.

מטעם הנאשמת העיד מר ג'קי אוחיון, אשר עבד בשירות הנאשם 3 בתשלום יומי. העד העיד, כי הוא עבד בפירוק הגגות נשוא כתב האישום "...ופרקתי את האסבסטים, את הפיברגלסים" (עמ' 6, ש': 29 לפרוט'). העד תאר את צורת העבודה ומסר כי עבד בין 4-5 ימים. בחקירה נגדית נשאל העד אם יש לו השכלה מדעית ואם הוא יודע לזהות ממה עשוי חומר או מוצר. הוא השיב כי אין לו השכלה בתחום הפיזיקה או הכימיה וכי הוא אינו יודע לעשות בדיקת מעבדה.

עד נוסף מטעם המאשימה היה מר אהרון סרי, ממונה אסבסט במשרד להגשת הסביבה. הוא העיד שהוא מטפל בבקשות לביצוע עבודות באסבסט והעיד על נסיבות הגשת הבקשה לידי הנאשם 3, במסגרתה ביקש נאשם זה בקשה לבצע עבודות אסבסט בשטח של כ- 6,000 מ"ר. העד מסר שהנאשם 3 אמר לו שבפועל, השטח הוא קטן יותר, שכן כבר בוצעה עבודת פירוק. העד העיד שהוא אמר לנאשם 3 שיש לו חשש שהוא מבצע עבודות ללא היתר וכי הנאשם 3 אמר שהוא רק מזיז את הלוחות. העד מסר את הטיפול בעניין למשטרה הירוקה.

עוד העיד מטעם המאשימה העד עזי חזקיה, מרכז תחום חקירות במשטרה הירוקה במחוז תל-אביב. על פי עדות העד, הוא הגיע באוגוסט 04' לאתר נשוא כתב האישום והבחין בפועלים שמפרקים אסבסט כשהם לא ממוגנים, ראה פסולת של לוחות אסבסט שבורים ומרוסקים ודרש להפסיק את העבודה. העד העיד כי הלוחות פורקו מגג המבנה ובאמצעותו הוגש דו"ח פעולה שלו (ת/3). באמצעות העד הוגשו תמונות ת/4 עד ת/10. עד זה גם גבה הודעה מן הנאשם 2 ואכן ההודעה הוגשה כת/12. העד העיד על דברים נוספים אשר אינם נדרשים לצורך מתן הכרעת הדין דנא.

עוד נשמעה עדות נוספת מפי מר ברק אלפי, עד נוסף מטעם המאשימה, אשר שימש כמפקח מטעם המשרד להגנת הסביבה. עד זה העיד שערך ביקורת במקום וכי ראה שמבצעים עבודות של פירוק אסבסט והרכבת גג אחר. העד רשם דו"ח פעולה (ת/14) וצילם תמונות (ת/15 עד ת/25). עוד העיד העד, כי במועד אחר הוא הגיע למקום וראה את הנאשם 3 מבצע עבודות ללא מיגון.

מטעם הנאשמת העיד הנאשם 2, אשר ההליכים לגביו עוכבו ע"י היועמ"ש. מר מילנר העיד, כי בשנת 04', הוא טיפל בנכסים המניבים של הנאשמת וכי נוצר קשר עם שוכר פוטנציאלי למבנה נשוא כתב האישום. אותו שוכר פוטנציאלי לא היה בטוח ממה מורכב הגג, אסבסט או לא, הוא ביקש שהגג יוחלף, יחודש ותושם עליו איסכורית. הוא מצא את הנאשם 3, שהציג עצמו כמומחה לגגות, וזה קיבל על עצמו את העבודה. נחתם הסכם, וכעבור מספר ימים החל הנאשם 3 את העבודה. מר מילנר החתים אותו שיעשה את העבודות על פי החוק והתקנות, ראה אותו עובד, והמשיך הלאה כי כל מה שהוא רצה הוא לראות שהוא עובד וכי הוא עומד בלוח זמנים. מר מילנר העיד כי הוא לא התערב בעבודה וכי כאשר הוא עובד עם בעל מקצוע הוא סומך עליו והוא לא מבין באסבסטים ופירוק גגות. מר מילנר מסר, כי לאחר כמה ימים הנאשם 3 סיפר לו שהיה ביקור מטעם המשרד לאיכות הסביבה והוא העיד על חקירתו במשרד לאיכות הסביבה ועל כך שהנאשם 3 החתים אותו על הבקשה לביצוע עבודות באסבסט.

מר מילנר מסר בעדותו, כי קיבל את נ/4, תוצאות בדיקת חברת אקוטסט לקיומו או העדרו של אבק מזיק במקום ומסר כי הוא לא ידע מראש על קיומה של הבדיקה. מר מילנר נשאל האם פנה לקבלן שמומחה לתחום האסבסט, הואיל והוא ידע שהגג עשוי אסבסט והוא השיב שהוא שיער שזה כך, אך אף פעם לא עלה לגג ולא גירד אותו ומסר שהייתה סבירות שזה גג אסבסט, אבל לא הוא וגם לא השוכר הפוטנציאלי, לא טיפסו על הגג וכי הוא לא יכול היה לדעת בדיוק שהמדובר הוא באסבסט. הוא מסר כי הוא פנה לנאשם 3 כי השוכר ביקש להחליף את הגג ואישר כי לא פנה סתם לקבלן גגות, אלא לכזה שיכול לפרק גג אסבסט ואשר יש בידו תעודה לכך. הוא אישר כי בהסכם עם הנאשם 3 נרשם שהמדובר הוא בגג אסבסט וכי הנאשם 3 אמר לו שקיימת פרוצדורה לצורך כך ושהוא מודע לה וכי יטפל בכך.

מטעם המאשימה הוגשו 27 מוצגים ואתייחס בקצרה לעיקריים שבהם:

ת/2 היא תעודת עובד ציבור של הגב' תמר בר און, מן היחידה לאבק מזיק במשרד להגנת הסביבה, על פיה הנאשם 2 אינו קבלן בעל אישור מטעם הועדה הטכנית לאבק מזיק לביצוע עבודות בנייה באסבסט, כך גם הנאשם 3. כן נרשם באישור, כי לוועדה הטכנית הוגשה בקשה לאישור עבודות בנייה באסבסט ע"י הנאשמת 1, ביום 19.8.04, לפירוק 7000 מ"ר בבית האריזה פרי אור.

ת/3 הוא דו"ח פעולה של מר חזקיה עזי, בו נרשם, בתמצית, כדלקמן: הגיע לבית האריזה נשוא כתב האישום וראה שני פועלים מטאטאים שברי אסבסט רבים על הקרקע וזורקים לתוך פח האשפה, במקביל לעבודות הנחת צינורות כיבוי אש; במקום נראו לוחות אסבסט בערימות, לא עטופים כנדרש, הפועלים עבדו ללא אמצעי מיגון, במקום היה ענן אבק כתוצאה מטאטו השברים של האסבסט, הוא הזדהה בפני אחד העובדים וביקש ממנו שהעבודה תופסק והוא הודיע לעובדים שיפסיקו את העבודה וייצאו מן המקום. הוא ביקש מן העובדים להזדהות והם הזדהו. מר חזקיה שוחח עם אדם שהזדהה כהרצל אזולאי, אשר מסר לו שהוא קבלן מוסמך, כי אין לו היתר של הועדה לאבק מזיק וכי הוא ישלח היתר כזה.

ת/4 עד ת/10 הן תמונות שצולמו ע"י מר חזקיה, בהן ניתן לראות ערימות של שברי לוחות גליים, על הרצפה, בתוך פח מפלסטיק, ערימות של לוחות גליים שנראים כשלמים, אדם מטאטא, שברי לוחות גליים מפוזרים על פני הקרקע וכיו"ב.

ת/12היא הודעתו של הנאשם 2 בפני עזי חזקיה וברק אלפי, בה נרשם כי הנאשם 2 מוסר חוזה בין הנאשמת 1 לנאשם 3, מוסר מה תפקידו בחברה. לשאלה האם המבנה מקורה בגג אסבסט צמנט גלי, השיב הנאשם 2 כך: " כן, כל הגג, למעט המשרדים שבהם גג מקורה בבטון". בהמשך מוסר הנאשם 2 את נסיבות פירוק הגג, העסקתו של הנאשם 3. הוא נשאל האם כאשר הוא הגיע לביקור, היה המקום מתוחם על שלטי אזהרה מפני עבודות אסבסט ואם הוא ראה כיצד עבדו הפועלים ואם היו להם אמצעי מיגון.